ב28 ליולי ממשלת ישראל משכה את הצעת החוק למניעת הסתננות. הצעת החוק, שעברה בקריאה ראשונה בכנסת הקודמת, קיבלה את אישור הכנסת להמשיך בהליך הפרלמנטארי (דין רציפות) ברוב של 59 נגד 1. המאבק היה כנגד כל הסיכויים: הצעת חוק ממשלתית, באיצטלה ביטחונית, ברוב מוחץ בכנסת.

מדובר בהישג משמעותי – לא בכל יום הממשלה מושכת הצעת חוק שהיא עצמה יזמה. אבל, באותה נשימה צריך לזכור, שמצבם של הפליטים לא הוטב אלא הורע בשנים האחרונות. ממשלת ישראל והעומד בראשה לא מהססים לשקר בכל עת ולהפיץ "עובדות" על כך שמדובר במהגרי עבודה ולא במבקשי מקלט, ב"טרוריסטים" וכו וכו. 

אנחנו מברכים על החלטת הממשלה אבל זוכרים שחשוב להמשיך ולהאבק  למען מדיניות הוגנת וראויה למבקשי מקלט. ההישג בהסרת הצעת החוק למניעת הסתננות, צריך להיות נר לרגלנו: מאבק ציבורי יכול להצליח ולשנות מציאות. עכשיו רק צריך לעשות את זה.

בואו ניזכר לרגע מה הוסר מסדר היום:

הצעת החוק למניעת הסתננות, כמו גם הספינים האחרים של ממשלת ישראל נגד הפליטים, מלאה בהסברים בטחוניים על "מסתננים", ומשיתה עליהם עונשי מאסר כבדים. בנוסף לכך, סעיף 5 של הצעת החוק מאפשר לגזור עד 20 שנות מאסר על פעילי ארגוני הסיוע, שמסייעים ל"מסתננים" במהלך שהותם (ולא במעבר הגבול). אין צורך לומר, שמרבית הפעילים בארגונים האלה הם אנשים נהדרים, שמשכנים גם בבתיהם פליטים, על משפחותיהם ונותנים את הנשמה כדי לסייע.

הצעת החוק למניעת הסתננות, ביוזמת משרד הבטחון, אינה מבחינה בין טרוריסטים לבין מבקשי מקלט שנמלטו על נפשם מאימת רדיפות. מבחינתו, העובדה שסודן נחשבת למדינה עוינת לישראל, הופכת באופן אוטומטי את כל הפליטים מסודן לסכנה פוטנציאלית, על אף שנמלטו על נפשם מפני רדיפה של ממשלת סודן ושל בעלי בריתה.  

הצעת החוק למניעת הסתננות:

·         מכשירה גירוש מיידי של כל מי שנכנס לארץ ללא היתר, כולל פליטי רצח עם

·         מאפשרת העמדה לדין וגזר דין של עד 7 שנות מאסר לכל פליט שהנו נתין מדינת אויב

·         מחילה גזר דין זהה גם על מתנדבים ישראלים ופעילי ארגוני סיוע המסייעים לפליטים לאחר כניסתם לישראל

·         מאפשרת מעצר מינהלי ממושך ושרירותי של פליטים ללא ביקורת שיפוטית נאותה וללא הליך ראוי

·         מאפשרת מעצר בלתי מוגבל בזמן של ילדים, מבלי לבחון את עקרון טובת הילד

·         מתעלמת מכך שעוד באוגוסט 2007 בוטלה למעשה חזקת המסוכנות שהוחלה על נתיני סודן

·         מתעלמת מכך שחוק הכניסה לישראל (התשי"ב-1952) מספק כבר היום את כל הכלים הדרושים כדי להתמודד עם סכנה ביטחונית אינדיווידואלית וקובע מפורשות כי אין לשחרר מי שנשקף ממנו סיכון לביטחון המדינה.

ההצעה רומסת ברגל גסה את זכויותיהם של מבקשי המקלט ומנוגדת להתחייבויות ישראל בזירה הבין-לאומית.    

על פי ההצעה, מי שייכנסו לישראל ללא היתר, כולל פליטים, עלולים לעמוד לדין, ויהיו צפויים לעד חמש שנות מאסר. אזרחי ותושבי מדינות המוגדרות כמדינות אויב, כולל פליטי רצח העם בדרפור, יהיו צפויים לשבע שנות מאסר.

ארבע השנים האחרונות הוכיחו שהאנשים שיושפעו מהצעת חוק זו הינם מבקשי מקלט, שאין בהם כל סכנה למדינה ישראל. הצגת מטרות ההצעה והאמצעיים הדרקוניים הקבועים בה כחיוניים לשמירת ביטחון המדינה מהווה שימוש ציני לרעה באמתלה של ביטחון המדינה.

ההצעה מעגנת בחוק את נוהל "החזרה חמה" למצרים, שפירושו גירוש מיידי של מי שנכנס לישראל ללא היתר, מבלי שתתאפשר לו גישה לנציבות האו"ם לפליטים ולמערכת המקלט של מדינת ישראל.

על פי ההצעה, המדינה תוכל להחזיק בהתאם לחוק זה עצורים, ובכלל זה פליטים, עד 14 יום במעצר מבלי שיובאו לפני שופט. אם יתפסו מבקשי מקלט בסמוך לגבול, קצין יוכל להורות על גירושם אף ללא הוצאת צו גירוש וזאת על אף שלא הוכשר לזהות פליטים ולא פגש במבקש המקלט שעל גירושו הורה. ההצעה כלל אינה מבחינה בין מעצר של גברים למעצר נשים וילדים, וכך יישומה יביא לגירוש או מעצר ילדים בניגוד בוטה לאמנה בדבר זכויות הילד.

הצעת החוק כוללת הוראות דרקוניות ובלתי חוקתיות. הדין הישראלי הקיים מאפשר להתמודד עם כל ההיבטים של כניסה ללא היתר – כולל היבטים בטחוניים, אם קיימים כאלה – וזאת ללא פגיעה אנושה כל כך בזכויות יסוד של מבקשי מקלט.