הבהרה בעניין העסקת מבקשי מקלט

16 בדצמבר 2011

בימים האחרונים צוטטו באמצעי התקשורת אישים שונים במשרד הפנים, הטוענים כי "תוגבר האכיפה כנגד מעסיקי מסתננים".

נבקש להבהיר, כי הצהרות אלה עומדות בניגוד להתחייבות המדינה בבג"ץ, וכן בניגוד לפסק-הדין של בג"ץ עצמו, ועל כן הן חסרות כל תוקף משפטי.

בית-המשפט העליון עיגן בפסק-דינו מיום 16.1.11 בבג"ץ 6312/10 (מצורף) קו לעובד ואח' נ' הממשלה ואח' (2011) את התחייבות המדינה שלא לבצע פעולות אכיפה כנגד מעסיקים של מבקשי מקלט לפני שתחל פעולתו של "מרכז השהייה למסתננים מגבול מצרים", אשר אמור לקום בדרום הארץ. מרכז זה לא הוקם, ולמעשה בנייתו טרם החלה. על-כן, נקיטת פעולות אכיפה כנגד מעסיקיהם של מבקשי מקלט תהיה בניגוד להתחייבות המדינה בפני בג"ץ.

בנוסף, בית-המשפט העליון כתב מפורשות בפסק-דינו: "רשמנו לפנינו את דברי המדינה כי תעדכן 30 ימים בטרם תחל בפעולות האכיפה". נכון להיום, לא הודיעה המדינה לב"כ העותרים בדבר כוונתה לנקוט בפעולות אכיפה כנגד מעסיקים של מבקשי מקלט (בגין העסקה שלא כדין). על-כן, גם מסיבה זו אין כל חשש להמשך העסקה של מבקשי המקלט, נכון להיום.

נכון למועד פרסום מסמך זה, מבקשי המקלט בישראל זכאים לעבוד בכל עבודה, בכל מקום בארץ ואין צורך בקבלת היתרים להעסקתם. מבקשי המקלט מחזיקים בשלושה סוגים של רישיונות ישיבה בישראל כמפורט:

1. רישיונות ישיבה ארעיים מסוג א/5 (תעודות זהות של תושבים ארעיים). מי שמחזיק ברישיון זה רשאי לעבוד בכל עבודה ודינו כדין עובד ישראלי לעניין זכויותיו וחובותיו.

2. רישיונות ישיבה ועבודה בלתי מוגבלים מסוג ב/1 (אשרות עבודה שאינן מוגבלות). מי שמחזיק ברישיון מסוג זה, רשאי לעבוד בכל עבודה ללא הגבלה.

3. רישיונות ישיבה לפי סעיף 2(א)(5) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952 (ניתנים על גבי "מסמך שחרור בתנאים", שמנפיק משרד הפנים). מעסיקים יכולים להעסיק מבקשי מקלט המחזיקים ברישיון זה בכל עבודה, ולא יינקטו נגדם צעדים כלשהם בגין ההעסקה. מדובר בסוג הרישיונות הנפוץ ביותר, שניתן למי ששוהה בישראל ללא רישיונות אחרים ואינו מוחזק במשמורת. רוב מבקשי המקלט בישראל מחזיקים ברישיון מסוג זה.

הנחיות כלליות להעסקת מבקשי/ות מקלט:

חוקי העבודה בישראל חלים על כל מי שעובד בישראל, גם אם הוא שוהה בה ללא היתר. לפיכך, חובה לשלם לכל העובדים/ות שכר מינימום לפחות, ולשמור על כל זכויותיהם על פי חוקי המגן (דמי נסיעה, זכויות סוציאליות וכו').

1. חוזה העסקה: מעסיק חייב להעביר לידי העובד העתק חתום של חוזה ההעסקה, הכולל את פרטי ההעסקה, בשפה שהעובד מבין.

2. תלושי שכר: חובה להנפיק תלושי שכר למבקשי מקלט. משום שמרבית מבקשי המקלט אינם מחזיקים בתעודות זהות, אפשר לכתוב בתוכנת השכר את מספר הדרכון של העובד. אם אין לעובד דרכון, אפשר לכתוב את מספר האשרה או מספר התיק של מבקש המקלט. (יש להגדיר בתוכנת השכר "תושב חוץ").

3. מס הכנסה: עובד בעל אישור עבודה זכאי ל- 2.25 נקודות זיכוי במס ההכנסה.

4. ביטוח רפואי: חובה לבטח את העובד בביטוח רפואי. המעסיק רשאי לקזז משכר העובד עד 1/3 מהסכום ששולם ובלבד שלא יעלה על סך 110.80 ₪. מומלץ לבטח את העובד באותה חברה בה היה מבוטח בעבר, כדי לשמור על רצף זכויותיו. חובה על המעסיק למסור לעובד את כרטיס הפוליסה. במקרה של קשיים ביורוקרטיים, יש להנחות את אנשי חברת הביטוח להשתמש במספר האשרה או במספר תיק מבקש המקלט לצורך רישומו.

5. ביטוח לאומי: חובה לבטח את מבקש המקלט בביטוח לאומי (ביטוח תושב חוץ). בהעדר דרכון יש להשתמש במספר האשרה או במספר תיק מבקש המקלט. יש למסור לעובד העתק של קבלת התשלום לביטוח לאומי, אשר ישמש אותו במקרה של אשפוז. המעסיק רשאי לנכות סכום של 0.04% משכר העובד.

6. תשלום שכר: בהעדר מסמכים מרבית מבקשי המקלט אינם יכולים לפתוח חשבונות בנק. משום כך, אין לשלם לעובדים בהמחאות המוגבלות "למוטב בלבד" או שמשורטטים עליהן שני קווים אלכסוניים ("קרוס").

7. אחריות מזמין השירות: אם ההעסקה מבוצעת דרך קבלני משנה, חלה על מזמין השירות, שהינו המעסיק הישיר, אחריות לדאוג לכך שהעובד יקבל את מלוא זכויותיו ושכרו באמצעות מעקב ופיקוח, או בכל דרך אחרת המבטיחה שמירה על הזכויות.

מצורפים דפי הסבר לזכויות העובדים בעברית, ערבית וטיגריניה

למידע נוסף על זכויות עובדים ועובדות:

משרד התמ"ת: www.moit.gov.il קו לעובד: www.kavlaoved.org.il

בעמותת "קו לעובד" יש קבלת קהל לפליטים ומבקשי מקלט בימי שלישי בשעה 16:00 בכתובת: רח' נחלת בנימין 75, קומה 4, תל-אביב. טלפון: 03-6883766.

קבצים מצורפים: