16 בדצמבר 2011

בימים האחרונים צוטטו באמצעי התקשורת אישים שונים במשרד הפנים, הטוענים כי "תוגבר האכיפה כנגד מעסיקי מסתננים".

נבקש להבהיר, כי הצהרות אלה עומדות בניגוד להתחייבות המדינה בבג"ץ, וכן בניגוד לפסק-הדין של בג"ץ עצמו, ועל כן הן חסרות כל תוקף משפטי.

בית-המשפט העליון עיגן בפסק-דינו מיום 16.1.11 בבג"ץ 6312/10 (מצורף) קו לעובד ואח' נ' הממשלה ואח' (2011) את התחייבות המדינה שלא לבצע פעולות אכיפה כנגד מעסיקים של מבקשי מקלט לפני שתחל פעולתו של "מרכז השהייה למסתננים מגבול מצרים", אשר אמור לקום בדרום הארץ. מרכז זה לא הוקם, ולמעשה בנייתו טרם החלה. על-כן, נקיטת פעולות אכיפה כנגד מעסיקיהם של מבקשי מקלט תהיה בניגוד להתחייבות המדינה בפני בג"ץ. 

בנוסף, בית-המשפט העליון כתב מפורשות בפסק-דינו: "רשמנו לפנינו את דברי המדינה כי תעדכן 30 ימים בטרם תחל בפעולות האכיפה". נכון להיום, לא הודיעה המדינה לב"כ העותרים בדבר כוונתה לנקוט בפעולות אכיפה כנגד מעסיקים של מבקשי מקלט (בגין העסקה שלא כדין). על-כן, גם מסיבה זו אין כל חשש להמשך העסקה של מבקשי המקלט, נכון להיום.

נכון למועד פרסום מסמך זה, מבקשי המקלט בישראל זכאים לעבוד בכל עבודה, בכל מקום בארץ ואין צורך בקבלת היתרים להעסקתם. מבקשי המקלט מחזיקים בשלושה סוגים של רישיונות ישיבה בישראל כמפורט: