"המונח 'פליט' חל על אדם הנמצא מחוץ לארץ אזרחותו... ובשל פחד מבוסס להיות נרדף מטעמי גזע, דת, אזרחות, השתייכות לקבוצה חברתית מסוימת או בהיותו מחזיק בהשקפות פוליטיות מסוימות, אינו יכול להיעזר בהגנתה של אותה ארץ או אינו רוצה בכך בגלל הפחד האמור, או נמצא עקב המאורעות האמורים מחוץ לארץ שבה התגורר באורח קבע קודם לכן והוא חסר אזרחות, ואינו יכול לחזור לאותה ארץ או אינו רוצה בכך בגלל הפחד האמור" (אמנת האו"ם בדבר מעמדם של פליטים, 1951)

מיהם הפליטים?

בשנת 1951, בעקבות מלחמת העולם השנייה, נחתמה באו"ם האמנה הבינלאומית המסדירה וקובעת את מעמדם של פליטים. מדינת ישראל נטלה אז תפקיד מרכזי בניסוח האמנה, וכמובן גם חתמה עליה. למרות זאת, כיום המדינה אינה ממלאת את חובותיה בנושא.

הפליטים שהגיעו לישראל נמלטו ממדינות שונות באפריקה: משפחות ניצולות מרצח העם מדארפור; גברים, נשים וילדים שברחו במהלך שנים ארוכות מרדיפה שלטונית בדרום סודן; צעירים שחששו לחייהם באריתראה שבה שולט משטר דיקטטורי; ואזרחי מדינות שונות באפריקה שבהן מתחוללות בעשורים האחרונים מלחמות אזרחים.

רוב מבקשי המקלט הגיעו לישראל דרך מצרים, אשר שימשה במהלך שנים רבות תחנה שאליה נמלטים בני לאומים שונים באפריקה. מחקרים ועדויות רבים מראים כי חייהם במצרים היו קשים מנשוא בשל רדיפת השלטון וגזענות חריפה. חלק מהפליטים האפריקאים נאלץ לעזוב את מצרים ולעשות את הדרך הקשה לישראל, תוך סכנת מוות מירי חיילי הצבא המצרי. אנשים אלה קיוו למצוא כאן בישראל מקלט בטוח.

פליטים בישראל

הפליטים אשר הגיעו לישראל מתמודדים עם מציאות חיים קשה. עד עתה אין לישראל מדיניות ברורה בנוגע למעמדם ולזכויותיהם של הפליטים, ואין רשות מוגדרת המרכזת את הטיפול בהם. המדינה אינה מאפשרת להם נגישות לתהליך ההכרה כפליט אשר מעוגן בחוק הבינלאומי, ומשום כך מעמדם של הפליטים החיים בקרבנו עמום ועתידם כאן לא ידוע. אלפי מבקשי מקלט עדיין נמצאים במעצר במתקני כליאה שונים ברחבי הארץ ללא תאריך שחרור, ואחרים חיים בערים שונות בישראל ללא כל מעמד מסודר, ללא היתר עבודה וללא נגישות לשירותי בריאות ורווחה חיוניים, לסעד משפטי או דיור. בנוסף למצב קשה זה, במחצית שנת 2008 החלה ישראל להגביל את שהותם של מבקשי המקלט לאזורים גיאוגרפים מסוימים, ומחייבת אותם לפנות את מרכז הארץ ולגור בפרפריה, דרומית לגדרה וצפונית לחדרה. מצב בלתי אפשרי של חיים ללא מעמד וללא זכויות מוביל למצוקות קשות במישורים הכלכליים, הפיזיים והנפשיים. תחושת חוסר הוודאות בנוגע לעתיד וההגבלות הקשות המוטלות על הפליטים פוגעת בתהליך ההשתקמות מאירועי העבר הקשים.