סודן היא המדינה הגדולה באפריקה. שטחה הוא כרבע מזה של ארה"ב, ושוכנים בה כ-40 מיליון תושבים. היא מחולקת (עוד לפני קבלת העצמאות ב-1956) לצפון מדברי, ערבי מבחינה אתנית ומוסלמי מאוד, ולדרום פורה, אפריקאי מבחינה אתנית, בו רווחות יותר הנצרות ודתות הילידים למיניהן.

מאז שחרורה מהכיבוש הבריטי ב-1956 ידעה סודן רק עשר שנים ללא מלחמת אזרחים.

ב-1958 עלה לשלטון גנרל עבוד, שניסה לקדם מדיניות של "ערביזציה" בסודן. ארגונים שונים בדרום המדינה קמו נגדו, וב-1964 אולץ עבוד להתפטר בעקבות מלחמת האזרחים. אגב, את המורדים הדרומיים אימנה בין השאר ישראל, וגם סיפקה להם נשק דרך אוגנדה (שותפה אסטרטגית בימים ההם).

ב-1969 תפס את השלטון קולונל מוחמד ג'עפר נימיירי, שהכריז על מדינת שריעה (הלכה), ובמקביל חתם ב-1972 על הסכם אדיס אבבה, שהעניק לתושבי הדרום אוטונומיה נרחבת, ובכך הקנה למדינה את עשור השלום שלה.

ב-1978 התגלו בדרום סודן שדות נפט שהתבררו כבעלי פוטנציאל רב, אבל עברו קרוב לשני עשורים לפני שהמדינה הנחשלת החלה לנצל את המשאב.

לאורך התקופה התקיימו פגיעות רבות בזכויות אדם בדרום סודן עד אשר ב-1983 קולונל נימיירי הכריז שחוקי השריעה חלים על כל שטחי המדינה ללא יוצא מן הכלל.

 

המרד בדרום התחדש, וקיבל חיזוק ניכר מעצם הצטרפותו של הקולונל ג'ון גראנג למאבק. הקולונל ג'ון גראנג נשלח ע"י צבא סודן לדכא את המרד ובהגיעו לדרום החליט להצטרף למורדים נגד ממשלת הדיכוי הצפונית והקים את "צבא השחרור העממי של סודן (SPLA)".

במהלך השנתיים הבאות השתלט צבא המורדים של גראנג על רוב שטחי דרום סודן.

ב-1985 הודח נימיירי מהשלטון, ובמשך ארבע השנים הבאות שרר בסודן תוהו שלטוני.

ב-1989 תפס את השלטון הגנרל עומר חסן אל-באשיר, שהכריז על ג'יהאד נגד המורדים ופתח בסדרת פעולות נגדם.

 

חממת הטרור השנייה בגודלה בעולם

 

במהלך שנות ה-90' הפכה סודן לחממת הטרור השנייה בגודלה בעולם, אחרי איראן. גם סעודי אחד גבה קומה בשם אוסאמה בן לאדן ביסס שם את ארגונו הלא-מוכר (אז) "אל קאעדה", לפני שאולץ בלחץ ארה"ב לעקור לאפגניסטן. ארה"ב סיפקה סיוע צבאי למורדים הדרומיים בכוונה מפורשת להביא להפלת משטרו של אל-באשיר.

 

ב-2002 נחתם הסכם הפסקת אש, וב-2003 הושג הסכם שלום בין הצפון והדרום. אבל בדיוק כשהסכסוך – שבמהלכו מתו קרוב למיליון איש ונעקרו מבתיהם מאות אלפים – החל לגווע לאיטו, פרץ בסודן סכסוך חדש: סכסוך אדמות בין רועים ערביים לכפריים האפריקאים.

לאורך שנות ה-2000 השתלטו רועים משבטים ערביים על קרקעות הגידול של הכפריים האפריקאים בחבל דארפור שבמערב סודן.

בפברואר 2003 תקפו תושבי דארפור האפריקאים כוחות ומתקני ממשלה, בטענה שהממשלה מפלה אותם לרעה לעומת השבטים הערביים, וכן שהסכם השלום המתהווה אינו מספק מענה לצרכיהם. לממשלה הסודנית היו כוחות מעטים באזור, מרביתם בני האזור שנאמנותם לממשלת סודן מוטלת בספק.

 

הממשלה הגיבה למרד בדארפור בהפצצות מסיביות מן האוויר ובחימושן של מיליציות מקרב השבטים הערביים, שכונו "ג'נג'וויד". הסכסוך בדארפור היווה קפיצת מדרגה במלחמת האזרחים המתמשכת שידעה סודן ברוב שנותיה כמדינה עצמאית.

אנשי מיליציות הג'נג'וויד, בחסות הממשלה, רוצחים, אונסים, שודדים, הורסים ושורפים כפרים שלמים. הם אינם מהססים להיכנס לקרבות עם כוחות צבא צ'אד השכנה בשם זכותם להמשיך לטבוח את אויביהם גם במנוסתם.

יותר משני מיליון איש נעקרו מבתיהם עקב הסכסוך בדארפור, ומאות אלפים נִספו – חלקם נרצחו, וחלקם מתו ברעב ובמחלות.

 

העולם צופה מהצד ומגנה

 

לאור העובדה שמאגרי הנפט של סודן מוערכים ב-200 מיליארד חביות, ושהסכסוך הזה מונע ממנה ומכל אחד אחר לממש אותם, מפתיע שמדינות העולם מגלות עניין כה מועט בסיפור הזה.

 

במהלך 2003 ו-2004, כשהחלו להתברר ממדי האסון, החלו גורמים שונים בעולם לשלם מס שפתיים. האו"ם הזהיר מפני רצח עם, וכינה את הסכסוך בדארפור "האסון ההומניטרי החמור בעולם". ביולי 2004 העבירו שני בתי הקונגרס האמריקאי החלטה משותפת, המגדירה את המצב בדארפור "רצח עם" וקוראת לממשל בוש לנקוט פעולה בנדון. שום פעולה לא ננקטה. האיחוד האפריקאי החליט לשלוח כוחות לשמירת שלום, אולם הגדרת המשימה של כוחות אלה לא כללה "הגנה על אזרחים", ובכל מקרה, היה מדובר במאות בודדות של חיילים. באותו חודש הזהיר האו"ם את ממשלת סודן שאם לא תחדל מיד ממעשיה, הארגון "ישקול להטיל סנקציות". הסודנים לא התרשמו.

 

בסוף 2004 הושגו הסכמי ביניים שהיו אמורים להיות בסיס להסכם להפסקת האלימות, אולם הם הופרו מיד לאחר חתימתם. ועדת החקירה הבינלאומית, שמונתה על ידי האו"ם, קבעה אמנם כי מיליציות הג'נג'וויד אשמות בשלל הפרות חמורות של זכויות אדם, אך שממשלת סודן עצמה לא מנהלת מדיניות של רצח עם. הדו"ח ציין 51 בני אדם שחשודים בפשעים נגד האנושות וקראה להעמידם למשפט בבית הדין בהאג. סודן הבהירה שלא תסגיר אותם.

בסוף יולי 2007 נהרג ג'ון גראנג בנפילת המסוק שהטיס. מותו עורר מהומות וספקות לגבי תהליך השלום.

ב – 09.01.11 יתקיים בדרום סודן משאל עם לגבי העצמאות שהוגדרה בהסכמי השלום. הצפי הוא כי דרום סודן תצביע בעד עצמאותה ויתעורר קונפליקט בין שתי המדינות.

 

נכתב ע"י צוות א.ס.ף, רצ"ב תמונה של החלוקה הפוליטית - שבטית של סודן