נובמבר 2012

פתרונות אלטרנטיביים למדיניות הממשלה

הגעתם של מבקשי מקלט למדינות מפותחות לשם קבלת הגנה בינלאומית הינה תופעה מוכרת ברחבי העולם מזה שנים רבות. אף מדינה לא הצליחה לייצר "פתרון קסם" אחד שיאפשר לה להתמודד עם הסוגיה. עם זאת, ניתן להצביע על מספר פתרונות מנומקים שייתנו מענה למצוקות הקשות שמייצרת המדיניות העכשוית. אימוץ מדיניות אשר תתבסס על עקרונות אלו של שמירה על זכויותיהם של מבקשי המקלט והפליטים, תאפשר את השתלבותם היעילה והמבוקרת בישראל או את השתלבותם המחודשת בארצות מוצאם, לכשיוכלו לשוב אליהן.

הפתרון : אימוץ מדיניות המגנה על מבקשי מקלט וקביעת מנגנונים מתאימים.

על מנת לעשות זאת, עומדות בפני ישראל שתי אפשרויות:

1. קיום שיטה של הגנה קבוצתית עבור כל האריתראים והסודנים, המבטיחה כי יישמרו ויקוימו זכויותיהם החברתיות והכלכליות.

2. בדיקת בקשות מקלט ברמה הפרטנית, על ידי הקמת מנגנון חדש, מקצועי, שקוף והוגן, שייבחן בקשות מקלט באופן אובייקטיבי ומקצועי.

למרות היותה אחת מיוזמות אמנת הפליטים של האו"ם משנת 1951 ובין המדינות החתומות עליה, ישראל אינה מקיימת הליכים לבדיקת בקשות מקלט לאריתראים וסודנים. לפי מרכז המחקר והמידע של הכנסת (אוגוסט 2012) "כיום, ישראל היא המדינה המפותחת היחידה שמשתמשת בהגנה הקבוצתית הזמנית כתחליף למתן מעמד פרטני ולמתן מקלט". צריך להדגיש, כי הגנה זו הניתנת לאריתראים וסודנים, הינה הגנה מפני גירוש בלבד ואינה כוללת זכויות אחרות כלשהן. בעוד שבמדינות אחרות בעולם מקובל כי הגנה כזו כוללת גם זכויות חברתיות וכלכליות.

מומחים בינלאומיים כגון נציבות האו"ם לפליטים וארגון HIAS מעריכים, כי למשרד הפנים אין כיום כישורים או יכולת לבדוק בקשות מקלט של אריתראים וסודנים, ואין בו מנגנון בלתי תלוי כמו גם תרבות ארגונית, שיכולים להבטיח שהבדיקה תיערך באופן הגון וראוי.

הפתרון: יש לאפשר למבקשי המקלט לעבוד באופן חוקי או לספק את צרכיהם הבסיסיים

המדיניות הנוכחית, המתנערת מחד מאחריות לשירותים חברתיים ומונעת ממבקשי המקלט אפשרויות פרנסה סבירות דוחקת אותם לעוני ולמצוקה ומעצימה את מצוקת כלל התושבים. התוצאה הנה ריכוזים של מבקשי מקלט באזורים מוחלשים, שבהם מבקשי המקלט יכולים להרשות לעצמם למצוא מחסה. הצטופפותם במקומות אלה מוסיפה על מצוקת התושבים הותיקים השוררת בהם ממילא.

התחייבותה הזמנית של המדינה בפני בית המשפט להימנע ממתן קנסות למעסיקים אינה הולמת מדינה דמוקרטית ומשרתת מעסיקים פוגעניים, המנצלים את היעדר רישיון העבודה ואת חולשתם של מבקשי המקלט. באם המדינה אינה מעוניינת לאפשר למבקשי המקלט והפליטים לעבוד, עליה לספק את צורכיהם הבסיסיים, כגון דיור, מזון והלבשה.

הפתרון: יש לאפשר למבקשי המקלט נגישות לשירותי בריאות, רווחה וחינוך

רוב המדינות המפותחות, המבצעות הליכי בדיקת בקשות מקלט, נוהגות להבטיח את זכויותיהם החברתיות והכלכליות של מבקשי המקלט בזמן תהליך הבדיקה, באופנים שונים. לא כך בישראל, שאינה מעניקה למבקשי המקלט זכויות כלשהן.

בידי שר הבריאות סמכות חוקית להעניק למבקשי מקלט, בהיותם חסרי מעמד בישראל, שירותים מכוח חוק בריאות ממלכתי. בנוסף, קיימת לשר הרווחה הסמכות להעניק שירותי רווחה בהיקף ובתנאים שימצא לנכון. הזכות לחינוך אמנם מוקנית לילדי מבקשי מקלט באופן מוגבל, אך מימושה לוקה פעמים רבות בחסר ובאפליה. יש להשוות את תנאי הלימוד ורמת הלימודים לאלה של כל ילד אחר בישראל.

הפתרון: יש להשקיע משאבים נוספים בשכונות דרום תל אביב ואזורים מוחלשים הסובלים עשרות שנים מהזנחה מצד הרשויות

כאמור, העדר זכויות משפיע ישירות על מבקשי המקלט אך גם על שכניהם וסביבתם. יש להפנות משאבים לחינוך, לרווחה, לבריאות, לתשתיות, לתחבורה ולדיור לרווחת כלל התושבים המתגוררים בשכונות המשותפות. התערבות ממשלתית זו תקל על מצוקתם של התושבים, ישראלים ומבקשי מקלט גם יחד, ותסייע בהפחתת הנטל על האזורים המוחלשים עקב השתקעות מבקשי מקלט בקרבם.